יום רביעי, 6 בינואר 2010

בוקר נכנס
ואת
מיישירה מבטח אל זריחת השמיים
זריחת היקום
זריחת האדם
בוקר נכנס
ואת
מורידה מבטח מעצבות הבנתיים
עצבות הקיום
עצבות הכמעט
עצבות המושלם
להכיר בהכל
זה גם את הפחד
זה גם את הרע הטהור
להכיר את הכל זה גם את היחד
זה גם לקבל את האור

אף פעם לא כתבתי בלוג ואף פעם גם לא העלתי בדעתי שאני אכתוב אחד...
יש לי קושי מאוד גדול עם כל מה שקשור לכתיבה, להוצאה של המחשבות והרעיונות שלי במילים, אז החלטתי פשוט להתחיל משיר שחברה שלי רחל כתבה ושפשוט מאוד נגע בי...
אני כולי תקווה שהבלוג הזה יפתח בפני את האפשרות ללמוד ולהעיז לכתוב...



תגובה 1:

  1. אני רוצה להגיב על השיר שחברה שלך כתבה, כי הוא גם נגע בי. בשבילי השיר הזה מלא בדואליות , כמו היקום וכמו בן אדם עצמו. הוא בעצם מחבר בין כל הקצוות למשהו שלם.

    השבמחק